ביום רביעי התקיים בבית ספרי ערב דורות בסימן חג הסיגד.בערב דורות מגיעים לבית ספרנו הסבתות והסבים של תלמידי בית ספרנו ואיתם עושים פעילות יצירה
הקשורה לנושא.
והרי לכם תמונה מאותו הערב:
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008
יום רביעי, 19 בנובמבר 2008
חג הסיגד?
חג הסיגד
- מהו חג הסיגד?
- מי חוגג את החג?
- למה החג נקרא בשם זה?
- מה אוכלים בחג הסיגד? בתמונה זו אנו רואים את המרחק מאתיופיה לישראל.
- מה משמעות החג?
- מתי חוגגים?
- איפה חוגגים?
- למה חוגגים את החג?
- האם יש לבוש מיוחד?
- האם הולכים למקום מיוחד?
- איך חוגגים ?(אתיופיה וישראל)
- מה דומה חג הסיגד למצוות הקהל?
תשובות
- חג הסיגד הוא חג שבו האתיופים מזכירים את מעמד הר סיני.
- מי שחוגג את החג אלו הם יהודי אתיופיה.
- החג נקרא כך בגלל שהם סוגדים לה'.
- הם היו אוכלים דאבו (לחם מיוחד שמזכיר את לחם הפנים) שוחטים פרים ואוכלים בשר.
- החג משמש כבנין קומה נוספת על חשבון הנפש הפרטי ביום הכיפורים. ביום זה מוסיפים לחשבון הנפש את הפן הציבורי - התקהלות המונית בה מכריזים מחדש על הברית, וממשיכים להאמין ולקוות לבואה של הגאולה השלמה.
יום שלישי, 18 בנובמבר 2008
יום שישי, 7 בנובמבר 2008
יום רביעי, 5 בנובמבר 2008
ר' יהודה הלוי
בית ספרנו קרוי של שמו של רבי יהודה בן שמואל הלוי . ריה"ל היה : רב , משורר ,רופא ופילוסוף . הוא נולד בטולדה שבספרד , חי בשנים 1075-1140 . והיה גדול המשוררים בתקופת "תור הזהב" בספרד , בימי הבניים . כתב את "ספר הכוזרי" ושירים רבים , אחד מהם הוא השיר "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך... ועת אחלום שיבת שבותך אני כינור לשירייך ". סמל בית ספרנו הוא : הנבל = הכינור ,משירו שצִיּוֹן, הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ /
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ. מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן, שְׁלוֹם /
רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ. וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל /
חֶרְמוֹן וְנִכְסָף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ. לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם /עוד דוגמה משירי יהודה הלוי – אחד משירי ציון הידועים שלו, לבי במזרח:
"לִבִּי בַּמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב
אֵיכָה אֲשַׁלֵם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינֵי עֲזוֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינֵי רְאוֹת עַפְרות דְבִיר נֶחֱרָב."
הסברים והערות:[1]
במזרח: בארץ ישראל.
בסוף מערב: בספרד.
איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב: איך יטעם לי ואיך ימתק לי מאכלי.
מערב... יערב… ערב: לשון נופל על לשון; חריזת הדלת (השורה הראשונה) והסוגר (השורה הרביעית) לתפארת הפתיחה.
איך... ואיך... איכה: מילה חוזרת.
נדרי ואסרי: נדרי לעלות לארץ ישראל.
בחבל אדום: בשליטת הנוצרים. בימי יהודה הלוי נשלטה ירושלים בידי הצלבנים, שכבשו אותה מן המוסלמים בשנת 1099.
בכבל ערב: תחת עול המוסלמים.
בחבל... בכבל: חרוזים פנימיים וצמד מילים בשינוי אות.
דביר: קודש הקודשים של בית המקדש.
יקל... יקר: צמד מילים בשינוי אות ובמשמעות מנוגדת.
בעיני: מילה חוזרת בשורות הסוגרות.
[1] לפי: דב ירדן, שירי הקודש לרבי יהודה הלוי, כרך רביעי - שירי ציון, הוצאת המחבר, תשמ"ו - 1986, עמ' 918.
שִׁיבַת שְׁבוּתֵךְ אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.ל ריה"ל .
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ. מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן, שְׁלוֹם /
רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ. וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל /
חֶרְמוֹן וְנִכְסָף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ. לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם /עוד דוגמה משירי יהודה הלוי – אחד משירי ציון הידועים שלו, לבי במזרח:
"לִבִּי בַּמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב
אֵיכָה אֲשַׁלֵם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינֵי עֲזוֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינֵי רְאוֹת עַפְרות דְבִיר נֶחֱרָב."
הסברים והערות:[1]
במזרח: בארץ ישראל.
בסוף מערב: בספרד.
איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב: איך יטעם לי ואיך ימתק לי מאכלי.
מערב... יערב… ערב: לשון נופל על לשון; חריזת הדלת (השורה הראשונה) והסוגר (השורה הרביעית) לתפארת הפתיחה.
איך... ואיך... איכה: מילה חוזרת.
נדרי ואסרי: נדרי לעלות לארץ ישראל.
בחבל אדום: בשליטת הנוצרים. בימי יהודה הלוי נשלטה ירושלים בידי הצלבנים, שכבשו אותה מן המוסלמים בשנת 1099.
בכבל ערב: תחת עול המוסלמים.
בחבל... בכבל: חרוזים פנימיים וצמד מילים בשינוי אות.
דביר: קודש הקודשים של בית המקדש.
יקל... יקר: צמד מילים בשינוי אות ובמשמעות מנוגדת.
בעיני: מילה חוזרת בשורות הסוגרות.
[1] לפי: דב ירדן, שירי הקודש לרבי יהודה הלוי, כרך רביעי - שירי ציון, הוצאת המחבר, תשמ"ו - 1986, עמ' 918.
שִׁיבַת שְׁבוּתֵךְ אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.ל ריה"ל .
יום חמישי, 30 באוקטובר 2008
הירשם ל-
רשומות (Atom)